Vayedaber

Peah

Daf 5a

וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלֹשָׁה הָאוֹמְרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו. וּבִימֵי שָׁאוּל נֶהֶרְגּוּ אַרְבָּעָה דּוֹאֵג שֶׁאָֽמְרוֹ שָׁאוּל שֶׁקִּיבְּלוֹ אֲחִימֵלֵךְ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו וְאַבְנֵר. אַבְנֵר לָמָּה נֶהֱרַג. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְרַבָּנִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל שֶׁעָשָׂה דָמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחוֹק שֶׁנֶּאֱמַר יָקוּמוּ נָא וְיִשְׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וַיֹּאמֶר אַבְנֵר יָקוּמוּ. וְרֵישׁ לָקִישׁ עַל שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לִשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִד הַהוּא דִכְתִיב וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי הָאָרֶץ. כָּתַב מִן אַבְנֵר לְדָוִד. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין עַל שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לְשָׁאוּל לְהִתְפַּייֵס מִן דָּוִד. הַהוּא דִּכְתִיב וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְיָדִי. אֵמַר לֵיהּ מַה אַתְּ בְּעִי מִן גוּלְגְלוֹי הַדֵּין בְּסִירָה הוּעֲרָת. וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לְמַעֲגַל אָמַר לֵיהּ הֲלֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר. 5a גַּבֵּי כָּנָף אָֽמְרָת בְּסִירָה הוּעֲרָת חֲנִית וְצַפַּחַת בְּסִירָה הוּעֲרוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה סִפֵּיקָה בְיָדוֹ לִמְחוֹת בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְלֹא מִיחֶה.

Traduction

Pourquoi appelle-t-on le calomniateur troisième langue? Parce qu’il fait mourir (pour cause de calomnie) trois personnes, savoir celle qui répand la fausse nouvelle, celle qui l’accepte et la personne dont il est question (75)''Voir Babli, Erakhim, 15b; Tanhouma, section Metsora; Rabba sur (Lv 26), et les (Nb 19); Midrash sur (Qo 9, 12); Schohar tob, 12 et 52, ainsi que Shabat 33b; Aboda zara, 18b, Taanit 7b; Yoma 22b; Pessahim 87b et 118a; Sifri sur Tetsé et Pirké et R. Eliézer, 53.''. Au temps de Saül, ce mal causa la mort de 4 personnes: Doëg qui en fit part, Saül qui l’accueillit, Ahimelek que cela concernait, et enfin Abner. Pourquoi ce dernier (76)''Même série, (Sota 1, 8) ( 17b); Babli, (Sanhedrin 20a)'' fut-il tué? R. Josué ben Levi, R. Simon ben Lakish et les rabbins émettent divers avis à ce sujet: d’après le premier, il fut puni pour avoir, en riant (sans souci), exposé, dans un jeu, la vie des jeunes garçons de sa garde, comme il est dit: Abner dit que les jeunes gens se lèvent et se livrent un assaut devant nous (2S 2, 14); selon Resh Lakish, il fut puni pour avoir placé son nom avant celui de David: Abner envoya donc des messagers à David pour lui demander à qui est le pays (2S 3, 12); et sa lettre disait ''d’Abner à David'', au lieu de l’inverse. Selon les rabbins, il fut puni pour n’avoir pas opéré une réconciliation entre Saül et David, au sujet de ce qu’il est dit (1S 24, 12): Regarde donc, mon père, regarde, dis-je, le pan de manteau qui est entre mes mains (77)Dans la pensée de l'exégète, il faut sans doute supposer que c'est, non pas David, mais Abner qui parle pour exciter son père, en lui faisant ressortir cette action du pan coupé.. Quelle preuve de condescendance, demanda Abner, veux-tu tirer de ce verbiage? Cela ne s’est fait que par une déchirure d’épine (non par ton fait). Aussi, lorsque David arriva avec les siens auprès des bagages de Saül, où il aurait pu de nouveau tuer le roi, David l’appela et dit (1S 26, 13): Répondras-tu Abner? C’est-à-dire, diras-tu encore que c’est une épine qui a enlevé la lance et la cruche d’eau devant le roi? Selon d’autres enfin, Abner fut frappé, parce qu’il aurait pu empêcher l’extermination de Nob, la ville des prêtres (1S 22, 19) et qu’il ne l’a pas fait.

Pnei Moshe non traduit

ולמה היה קורא אותו שלישי. אר' יוחנן קאי דלעיל אמר בעון קומי ר' יוחנן איזהו לה''ר וכו' והוא היה רגיל לקרוא אותו לשון שלישי וכדאמרי' בערכין פ''ג דף ט''ו במערבא אמרי לשון תליתאי קטיל תליתאי:

ואבנר. כדלקמן דנענש על לה''ר וכן על שהיה סיפק בידו למחות בשאול בנוב עיר הכהנים ולא מיחה וזה בא הכל ע''י לה''ר של דואג:

מן אבנר לדוד. וזהו תחתיו:

מה את בעי מן גילגולי דהדין. מגלגל דבריו דלא כך הוא אלא באיזה קוץ הוערת הכנף מעיל ומצא ומתפאר בעצמו על לא דבר:

חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַחֲלֵי רְתָמִים. כָּל כְּלֵי זַיִין מַכִּין בִּמְקוֹמָן. וְזֶה מַכֶּה מֵרָחוֹק. כָּל הַגְּחָלִים כָּבוּ מִבְּחוּץ כָּבוּ מִבִּפְנִים. וְאֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁכָּבוּ מִבְּחוּץ לֹא כָּבוּ מִבִּפְנִים. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִנִּיחַ גְּחָלִים בּוֹעֲרוֹת בְּחָג וּבָא וּמְצָאָן בּוֹעֲרוֹת בְּפֶסַח.

Traduction

Il est dit (Ps 120, 4): Ce sont des flèches aiguës, tirées par un homme puissant, et des charbons de genièvre. Or, à l’aide de toute arme, on peut frapper de près, tandis que les flèches (comme les crimes humains qu’elles symbolisent) frappent de loin; tous les charbons, une fois qu’ils sont éteints à l’extérieur, le sont aussi à l’intérieur, tandis que les dits charbons conservent longtemps une flamme latente; et il arriva parfois d’avoir laissé de ces charbons enflammés à la fête (des Tabernacles) et de les retrouver brûlants à Pâques (78)C'est une exagération de langage, pour dire un long espace de temps fréquente dans le Talmud..

Pnei Moshe non traduit

ואלו גחלי רתמים אע''פ וכו'. וכן הוא לה''ר שאע''פ שנראה שנתפייס זה שמקבל ואם האחר מרצה אותו מ''מ לבי בוער עליו תמיד:

אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אוֹמֵר לְנָּחָשׁ מִפְּנֵי מַה אַתָּה מְהַלֵּךְ וּלְשׁוֹנְךָ שׁוֹתֵת. אָמַר לוֹן דּוּ גָרַם לִי. מַה הֲנָייָה לָךְ שֶׁאַתְּ נוֹשֵׁךְ. אַרְיֵה טוֹרֵף וְאוֹכֵל זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל אַתְּ מַה הֲנָייָה לָךְ. אָמַר לָהֶן אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלִי לַחַשׁ. אִילוּלֵי אִיתְאַמַּר לִי מִן שְׁמַיָּא נְכִית לֹא הֲוִינָא נְכִית. מִפְּנֵי מַה אַתָּה נוֹשֵׁךְ אֵבֶר אֶחָד וְכָל הָאֵיבָרִים מַרְגִּישִׁין. אָמַר לָהֶן וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִין אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר כַּאן וְהוֹרֵג בְּרוֹמֵי. אוֹמֵר בְּרוֹמֵי וְהוֹרֵג בְּסוּרְיָה. וּמִפְּנֵי מַה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת. אָמַר לָהֶן אֲנִי פָרַצְתִּי גְדֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם.

Traduction

R. Samuel bar Nahman dit qu’ayant rencontré le serpent, il lui demanda (79)''Debarim rabba, V; Midrash sur (Qo 10, 10).'': -pourquoi, pendant que tu rampes, ta langue est-elle pendante? C’est ma conduite calomniatrice (envers Adam et Eve) qui en est la cause. -Quelle jouissance éprouves-tu à mordre? Le lion et le loup déchirent pour dévorer et satisfaire leur faim; mais pourquoi mords-tu? -Il est écrit, répondit-il, si le serpent mord, n’étant pas enchanté (malgré lui), il n’y a pas d’avantage pour l’enchanteur (Qo 10, 11); si, du haut du ciel, je n’en avais pas reçu l’ordre, je ne le ferais pas. -Pourquoi, lorsque tu mords un membre, tous les autres membres s’en ressentent-ils? -Comment, répliqua le serpent, peut-on m’adresser une telle question? -N’arrive-t-il pas aux calomniateurs de provoquer une sentence capitale dans telle ville, tandis que l’exécution a lieu à Rome; tantôt la dénonciation est faite à Rome, et l’exécution a lieu en Syrie. -Pourquoi te trouve-t-on entre les haies? -C’est que, répondit-il, j’ai renversé la haie du monde (en faisant goûter l’homme à l’arbre de la science).

Pnei Moshe non traduit

דהוא גרם לי. הלשון הוא שגרם לי ללחוך את העפר לפיכך הוא שותת לעפר:

אני פרצתי גדרו של עולם. לפיכך אני מצוי בין הגדרות לסבול שם העונש שלי וללחוך את העפר.

הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת. עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת. הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. מַה אֲנִי מְקַייֵם וַיֹּאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם. אֶלָּא כָּל עֲבֵירָה שֶׁעָשָׂת פֶּרִי יֵשׁ לָהּ פֶּרִי וּשְׁלֹא עָשָׂת פֶּרִי אֵין לָהּ פֶּרִי.

Traduction

– Pour les vertus (80)''Bereshit rabba, 33; Wayyikra rabba, 27.'', il y a un capital (en récompense future) et des fruits (ou intérêts immédiats en plus); pour les péchés, il y a un capital (punition réservée), mais il n’y a pas de fruits (81)L'homme n'est pas puni au-delà de ses œuvres.. Ce qui le prouve pour les bonnes actions, c’est qu’il est dit (Is 3, 10): Célébrez le juste, car il est bon; il mangera le produit de ses œuvres (ibid. 11). Pourquoi est-il dit encore (Pr 1, 30): Ils mangeront le fruit de leurs voies? (Ne dit-on pas que, pour le mal, il n’y a pas de fruits?). En effet, il y en a lorsque le péché a déjà eu quelque conséquence.

Pnei Moshe non traduit

הזכות יש לה קרן. לעולם הבא ויש לה פירות בעוה''ז וסיפא דהך תוספתא דלעיל היא אלו שהן נפרעין מן האדם בעוה''ז וכו':

אלא כל עבירה שיש לה פרי וכו'. כגון אלו דקחשיב ברישא ע''ז וכו' דהני בשאהנו מעשיו ונראין פרי דרכם ונכרין הן. ע''ז וש''ד נראין הן וג''ע אם הוליד או אפי' לא הוליד בא''א שאסרה על בעלה וכן לה''ר דאהנו מעשיו:

מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה דִּכְתִיב אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי י֨י אִישׁ אֶל רְעֵהוּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע י֨י. הָדָא דְּתֵימָא בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל בַּגּוֹיִם חִילּוּפִין מַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ. דִּכְתִיב וְעַד מֶעָלֵי שִׁמְשָׁא הֲוָה מִשְׁתַּדַּר לְהַצָּלוּתֵיהּ. וְלָא כְתִיב לְשֵׁיזְבֵיהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ. מִקָּטֶל מֵחֲמַס אָחִיךְ יַעֲקֹב. וְכִי הֲרָגוֹ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁחָשַׁב עָלָיו לְהוֹרְגוֹ וְהֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הָרְגוֹ.

Traduction

De même, l’Eternel place une bonne pensée non exécutée au même rang qu’une bonne action, mais une mauvaise pensée non exécutée n’équivaut pas à l’action. Ce qui prouve qu’une bonne pensée équivaut à l’acte, c’est qu’il est dit (Ml 3, 16): Alors se parleront l’un à l’autre ceux qui craignent Dieu et révèrent son nom (il est tenu compte même de leurs pensées); et, ce qui prouve qu’en mauvaise part, la pensée seule ne suffit pas, c’est qu’il est dit (en traduisant mot-à-mot): si j’ai vu quelqu’iniquité en mon cœur, Dieu ne l’écoutera pas (Ps 66, 18). Ce que l’on vient de dire s’applique aux Israélites; mais, pour les nations étrangères, c’est l’inverse: il n’est pas tenu compte de la bonne pensée, sans exécution, mais des mauvaises pensées. Ce qui prouve qu’en ce cas une bonne pensée seule ne suffit pas, c’est qu’il est écrit: jusqu’au lever du soleil il s’efforça de la sauver (Dn 6, 15); mais il n’est pas dit qu’il le sauva (que sa pensée s’accomplit); au contraire, une mauvaise pensée équivaut alors à l’acte, puisqu’il est dit (d’Esaü): il sera exterminé par le carnage, à cause de la violence (82)''Le talmudiste suppose ici une jonction curieuse entre 2 versets, primitivement distincts; voir le recueil Hehaluç, t. 3, p. 105, article de M. Daubasch.'' faite à ton frère Jacob (Ab 1, 9); cependant, en réalité, il ne le tua pas, mais la pensée du meurtre représente l’acte.

Pnei Moshe non traduit

דכתיב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו. וסיפיה דקרא ולחושבי שמו ודרשינן אפי' תשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה:

ולא כתיב לשיזביה. ואע''פ שחשב לשיזביה ממש ולהצלותיה משמע שהשתדל לדבר אליהם הטוב בעדו בלבד:

מקטל מחמס אחיך יעקב. מקטל סיפיה דקרא דלעיל מניה הוא וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל ופשטיה דקרא מחמת קטל הוא אבל מיותר הוא והלכך דריש ליה לקרא דבתריה מקטל מחמס אחיך מפני שהרגת לאחיך מחמס שלך.

תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם צַדִּיק גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבְאַחֲרוֹנָה מָרַד אִיבֵּד זֶה כָּל מַה שֶׁעָשָׂה כָּל יָמָיו מָה טַעַם וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר וּבְתוֹהֵא עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם רָשָׁע גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבְסוֹף עָשָׂה תְשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ מַה טַעַם וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁעָשָׂה הֵן נֶחֱשָׁבִין עָלָיו כִּזְכִיּוֹת מַה טַעַם מוֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדוֹתֶיךָ. כָּל בְּגִידוֹת שֶׁבָּגַדְתָּ בִּי הֲרֵי הֵן כְּמוֹר וַאֲהָלוֹת וּקְצִיעוֹת.

Traduction

R. Simon ben Yohaï a enseigné: si un homme a été parfaitement juste toute sa vie et qu’ensuite il est dégénéré, il perd tout l’avantage des bonnes actions de ses premières années; et ce qui le prouve, c’est qu’il est dit (Ez 18, 24): lorsque le juste renonce à l’équité et qu’il commet le mal, (son équité antérieure est pour ainsi dire annulée). Cela a lieu, dit R. Simon ben Lakish, lorsque l’on regrette (83)''Babli, Qidushin 40b; Bamidbar Rabba, 10; Midrash Hazith, sur le cantique des cantiques, 5, 16.'' ses premières actions (bonnes). Si quelqu’un a été foncièrement impie et que, vers la fin de ses jours, il fasse pénitence, Dieu l’accueillera, comme il est dit (ib. 27): lorsque l’impie se détournera de son impiété. En outre, ajoute R. Yohanan, on va jusqu’à compter toutes ses fautes au nombre de ses mérites, comme il est dit (Ps 65, 9); tous tes vêtements son parfumés de myrrhe, d’aloès et de casse; or, on peut traduire le verset ainsi: toutes les infidélités que tu as commises envers moi sont comme ces parfums (et tu auras le pardon).

Pnei Moshe non traduit

ובאחרונה מרד. אע''פ שלא עשה עבירות ממש אלא שמרד במעשה הטוב שעשה והיינו כדר''ל דלקמיה ובתוהא על הראשונות שעשה הטוב ה''ז איבד את כל מה שעשה כל ימיו:

מה טעם דכתיב ובשוב צדיק וגו'. ואם עשה עול פשיטא דשב מצדקתו אלא דה''ק ובשוב צדיק מצדקתו אפי' אם אין בו אלא ששב מצדקתו ותוהא ומתחרט על הצדקות שעשה מעלין עליו כאלו עשה עול:

מה טעם ובשוב רשע מרשעתו. אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה. הכא נמי ככפל הדברים הן דהיל''ל ובשוב רשע ויעש משפט וצדקה ומאי מרשעתו אשר עשה אלא דה''ק ובשוב רשע מרשעתו. בתשובה מרשעתו ומתחרט על אשר עשה אע''פ שלא עשה עדיין מעש''ט מעלין עליו כאלו ויעש משפט וצדקה:

בגדותיך. קרי ביה בגידותיך:

רוּבּוֹ זְכִיּוֹת וּמִיעוּטוֹ עֲבֵירוֹת נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ מִיעוּט עֲבֵירוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לִיתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם לֶעָתִיד לָבוֹא. אֲבָל רוּבּוּ עֲבֵירוֹת וּמִיעוּטוֹ זְכִיּוֹת. נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לִיפָּרַע מִמֶּנּוּ מֻשְׁלָם לֶעָתִיד לָבוֹא. אֲבָל הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַייֶמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת. רִבִי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי חַד אָמַר בְּקַלּוֹת וְחַד אָמַר בַּחֲמוּרוֹת. מַה הֲנָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה אֵין כָּל דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי כָּל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. אֶלָּא כִּי אֲנָן קַייָמִין בְּאוֹתוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה וּמֵת בְּיִיסוּרִין.

Traduction

Si le nombre des bonnes actions est plus grand que celui des mauvaises (84)Yerushalmi, (Sanhedrin 10, 1) ( 27c)., l’on est puni ici-bas des quelques fautes sans gravité, commises en ce monde, afin de jouir, sans restriction, des récompenses célestes dans le monde à venir; si, au contraire, le nombre des bonnes œuvres est inférieur aux mauvaises, on est récompensé ici-bas pour le peu de bonnes actions sans importance accomplies sur terre, afin d’être d’autant plus sévèrement puni dans l’autre monde. Celui qui secoue le joug de la divinité (l’athée), celui qui déchire l’alliance d’Israël, ou celui qui conteste l’authenticité de la loi (85)''Même série, (Pessahim 6, 2) ( 33b); Sifri, sur la section Schelah, n° 112; (Avot, 3, 15)'', bien qu’il puisse invoquer en sa faveur des actes méritoires, sera puni en partie ici-bas, et il le sera essentiellement dans le monde futur. (Selon certains avis, cet homme ne mérite pas de part à la vie future). Quant aux crimes de l’idolâtrie et des unions illicites, R. Yona et R. Yossé les classent différemment: le premier les range parmi les fautes les moins graves (punissables ici-bas); le second, parmi les crimes les plus graves (dont la punition est réservée pour la vie future). Dans quel cas cette divergence d’interprétation a-t-elle lieu? Il ne saurait être question de celui qui se repent de ses fautes, car il a un mérite tel, que ses fautes disparaissent. -Non, il s’agit du coupable qui ne s’est pas repenti et qui est mort dans les douleurs (Lui sera-t-il pardonné ou non?).

Pnei Moshe non traduit

חד אמר בקלות וחד אמר בחמורות. כלומר דפליגי אם אלו מאותן מיעוט עבירות הן דמר ס''ל שנפרעין ממנו בעוה''ז כמו בשאר עבירות קלות ומר ס''ל דאע''פ שמיעוטו עבירות הוא הואיל ואית ביה מאלו החמורות ביותר כאילו רובו עבירות דיינינן ליה:

תַּמָּן תַּנֵּינָן אֵילּוּ שֶׁאֵין לֵהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא הָאוֹמֵר אֵין תְּחִייַת מֵתִים וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶפִּיקוּרוֹס. רִבִי עֲקִיבָה אוֹמֵר אַף הַקּוֹרֵא בִּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים. וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי י֨י רוֹפְאֶךָ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הָהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה אֵין לָהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. הַפּוֹרֵק עוֹל זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר יֵשׁ תּוֹרָה וְאֵינִי סוֹבְלָהּ. הַמֵּיפֵר בְּרִית זֶה שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ לוֹ עָרְלָה. הַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא נִתְּנָה תוֹרָה מִן שָׁמַיִם. וְלֹא כְּבָר תַּנִּיתָהּ הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן שָׁמַיִם. תַּנָּא רִבִּי חֲנַנְיָה עֵנְתּוֹנָיָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא זֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בְּפַרְהֶסִּיָּא כְּגוֹן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וַחֲבֵירָיו.

Traduction

– On a enseigné dans la Mishna (86)(Sanhedrin 10, 1): ''Voici ceux qui n’auront pas de part à la vie future: -celui qui affirme que l’immortalité de l’âme n’est pas prescrite par la loi, -celui qui nie l’origine de la loi, -et l’hérétique. Selon R. aqiba, on y comprend celui qui lit des livres athéistes, et celui qui, en suçant une plaie, prétend la guérir, en vertu de ce verset (Ex 15, 26): je ne ferai venir sur toi aucune des maladies que j’ai imposées aux Egyptiens, car moi l’éternel je te guéris (et ce n’est pas à l’homme de s’arroger ce pouvoir). Aba Shaoul y comprend aussi celui qui prononce en toutes lettres le tétragramme sacré et ineffable, (que, par respect, on prononçait adonaï, mon seigneur). A cette liste de personnes qui n’ont point part à la vie future, le Talmud ajoute: -celui qui secoue le joug de la divinité, -celui qui déchire l’alliance d’Israël -et celui qui traite sans respect la loi. Que fit celui qui secoue le joug? Il dit que la loi existe en réalité, mais qu’il ne l’apprécie pas à sa valeur (et n’en respecte pas les préceptes). Que fait celui qui déchire l’alliance? Il méprise le symbole de la circoncision (littéralement: praeputium vellit). Et qu’appelle-t-on traiter la loi irrespectueusement? Dire que la loi n’a pas été donnée par le ciel. -Mais n’a-t-on pas déjà mentionné (dans la liste dressée par ladite Mishna), celui qui n’admet pas que la loi ait été donnée par le ciel? En effet, dit R. Hanania Antonia, en présence de R. Mena, il faut entendre, par cette désignation, celui qui transgresse publiquement les prescriptions de la loi, comme a agis Yoakim roi de Juda avec ses compagnons (87)Voir (2R 23, 5) et 34 à 37..

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. פ' חלק וגרסי' להסוגיא שם וכן מקצתה בפ''ק דקדושין:

הוסיפו עליהן וכו'. תוספתא פי''ב דסנהדרין:

ואיני סובלה. לא איכפת לי הימנה והתם גריס ואינה סופנה ואיני חושבה לכלום:

ולא כבר תניתה. במתני' ומאי הוסיפו עליהן דקתני בברייתא אלא כהאי דתנא רב חנניא ענתוניא לפני ר' מנא זה שהוא עובר וכו' וגילוי פנים בתורה לדבר אחר:

רוּבּוֹ זְכִיּוֹת יוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. רוֹבּוּ עֲבֵירוֹת יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא נוֹשֵׂא עֲוֹנוֹת אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא נוֹשֵׂא עָוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹטֵף שְׁטָר אֶחָד מִן הָעֲבֵירוֹת וְהַזְּכִיּוֹת מַכְרִיעוֹת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וּלְךָ י֨י חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ. וְאִי לֵית לֵיהּ אַתְּ יְהִיב לֵיהּ מִן דִּידָךְ. הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר וְרַב חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד.

Traduction

Si la plupart des œuvres d’un homme sont bonnes, il aura en partage le paradis; si elles sont la plupart mauvaises, il héritera de l’enfer. Qu’arrivera-t-il s’il y a parité de bien et de mal? Voici ce qu’en dit R. Yosé ben Hanina: comme il écrit (Ex 34, 7): il enlève l’iniquité (au singulier), et non les iniquités, cela indique que Dieu retire, pour ainsi dire, la mention relative à l’une des fautes, pour que le nombre des bonnes actions l’emporte sur les mauvaises. De même, R. Eliezer interprète ce verset des psaumes (Ps 62, 13): Et c’est à toi, Seigneur, qu’appartient la miséricorde; certes, tu rendras à chacun selon son œuvre; et ce n’est pas l’œuvre même qui sera payée, car si l’homme n’en a pas invoquer, Dieu suppose qu’il en a accompli. Ceci est conforme à la manière dont R. Eliézer explique l’un des attributs donnés par Moïse à la Divinité (Ex 34, 6): il est plein de miséricorde, est-il dit, c’est-à-dire que Dieu penche toujours vers la générosité et la grâce.

Pnei Moshe non traduit

רובו. אמר מר רובו זכיות יורש ג''ע רובו עבירות יורש גיהנם. חסר כאן וה''ג בקדושין ובסנהדרין היה מעויין א''ר יוסי בן חנינא וכו':

מעויין. מחצה על מחצה והמאזנים שוה בשוה:

נושא עונות אין כתיב כאן אלא נושא עון וכו' כצ''ל וכן הוא בסנהדרין:

כמעשהו. מעשהו אין כתיב כאן אלא כמעשהו:

ואין לית ליה וכו'. כלומר לפי שאתה רואה למעשהו ואם לית ליה את יהיב ליה מדידך וזהו ולך ה' החסד בחנם ור''א פליג אדר' יוסי בן חנינא כדמפרשינן לקמן:

היא דעתיה דר' אלעזר. לטעמיה הוא דאזיל דדריש ורב חסד מלמד שהיא מטה כלפי חסד אפי' אין לו מעש''ט מרובים והיינו דפליג אדר' יוסי בן חנינה דלדידיה דקאמר חוטף וכו' והיינו עד שלא שקלו מעשיו הקב''ה עושה כן לפי שגלוי וידוע לפניו שמעשיו של זה שקולים הן ולפיכך חוטף שטר אחד מהעבירות מקודם שישימו לתוך כף המאזנים למען יכריעו הזכיות ור''א סבר דאפי' אחר שכבר שקלו ורואין דמחצה על מחצה הן וא''כ אין לו משלו כלום הוי הקב''ה מטה כלפי חסד הוא:

Peah

Daf 5b

משנה: אֵין פּוֹחְתִין לְפֵיאָה מִשִּׁשִּׁים. אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ אֵין לְפֵיאָה שֵׁיעוּר הַכֹּל לְפִי גוֹדֶל הַשָּׂדֶה וּלְפִי הָעֲנִיים וּלְפִי הֲעֲנָוָה.

Traduction

Il ne faut pas que la part de la pea soit inférieure au 60ème du champ entier (90)Voir Hulin 137b. Les sages ont fixé la mesure d'un devoir prescrit par la Loi sans limites., bien que l’on ait dit qu’il n’y a pas de mesure pour cela; tout dépend de la grandeur du champ, du nombre des pauvres et de la grosseur des grains de blé (ou, selon d’autres, de l’étendue des sentiments de compassion qui animent le propriétaire envers le pauvre).

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין פוחתין לפאה מששים. מתקנת חכמים היא:

אע''פ שאמרו אין לפאה שיעור. מדאורייתא:

הכל לפי גודל השדה ולפי העניים. כיצד אם שדהו קטנה שאם הניח אחד מששים אינו מועיל לעניים ה''ז מוסיף על השיעור וכן אם היו עניים מרובים מוסיף על השיעור ואם שדהו גדולה אע''פ שעניים מועטים נותן לפי השדה:

ולפי הענוה. כלומר לפי רוב ענותו ירבה לעניים מלשון וענותך תרבני. והרמב''ם פירש מלשון עניה כלומר מה שתענה הארץ שאם זרע מעט ואסף הרבה מוסיף לפי הברכה. ואית דגרסי ענבה בבי''ת כלומר לפי גודל הגרגרים וקטנן שאם היו השבלין של השדה מלאות וטובות במקום א' ובמקום אחר צנומות דקות לא יניח הפאה כולה מן הרעות אלא ישער ששים לרע וליפה:

הלכה: תַּנִּי אֵין אוֹמְרִים לוֹ הֲבֵא גְמָלִים וּטְעוֹן. מִתְנִיתָא בְּיֶתֶר מִכְּשֵׁיעוּר. אֲבָל בִּכְּשֵׁיעוּר אוֹמְרִים לוֹ הֲבֵא גְמָלִים וּטְעוֹן. שָׂדֵהוּ מְרוּבָּה וַעֲנִייִם מוּעָטִין נוֹתֵן לְפִי שָׂדֵהוּ. שָׂדֵהוּ מְעוּטָה וַעֲנִייִם מְרוּבִּין נוֹתֵן לְפִי הָעֲנִייִם. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים לְקֻלּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. שָׂדֵהוּ מְרוּבָּה וַעֲנִייִם מוּעָטִין נוֹתֵן לְפִי הָעֲנִייִם. שָׂדֵהוּ מְעוּטָה וַעֲנִייִם מְרוּבִּין נוֹתֵן לְפִי שָׂדֵהוּ. מַתְנִיתָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא הַכֹּל לְפִי גוֹדֶל הַשָּׂדֶה וּלְפִי הָעֲנִיים וּלְפִי הֲעֲנָוָה.

Traduction

N’a-t-on pas enseigné (dans la barayeta) que l’on ne va pas jusqu’à donner aux pauvres (au détriment de la dîme des lévites) de quoi charger un chameau? (N’en résulte-t-il pas la règle de leur donner peu?) Non, cet enseignement s’applique à celui qui dépasserait la mesure du 60ème; mais il faut donner dans cette limite, y eut-il de quoi charger un chameau lorsque l’étendue du champ le comporte. Si le champ est grand et les pauvres peu nombreux, on donne davantage, d’après le nombre des pauvres. R. Simon, au contraire de la Mishna, prescrit dans ces deux cas des mesures avantageuses pour le propriétaire: au premier cas, dit-il, on donne d’après le nombre des pauvres; au second cas, on donne d’après l’étendue du champ (91)La mesure du 60ème, selon lui, n'a été prescrite que par les rabbins et n'est pas absolue. Aussi, en cas de doute, il laisse le bénéfice au propriétaire.. Mais, selon notre Mishna, il n’en est pas ainsi, et la mesure est fixée en ce que tout dépend de la grandeur du champ, du nombre des pauvres et de la grosseur des grains de blé (ou, selon d’autres, de l’étendue des sentiments de compassion qui animent le propriétaire envers le pauvre).

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בברייתא אין אומרין לו לעני הבא גמלים וטעון וכדמפרש לקמיה:

מתניתא. האי ברייתא מיירי ביתר מכשיעור אם הוסיף יותר על ששים וכגון שנתברך שדהו דאמרינן בזה דמוסיף הוא לפי הברכה והיו כאן עניים מועטין שמגיע לעני אחד הרבה עד שצריך להביא גמלים ולטעון בכה''ג הוא דקתני אין אומרים לו הבא גמלים וטעון וכלומר דאם העניים מועטים אע''פ שלפי הברכה יש לו להוסיף מ''מ הואיל ואין כאן אלא עני א' או שנים וכיוצא בהן א''צ ליתן לפי הברכה דלא אמרו אלא אם העניים מרובין ואם יתן כשיעור יגיע דבר מועט לכל אחד ואחד בזה הוא דאמרו דמוסיף הוא:

אבל בכשיעור אומרין לו הבא גמלים וטעון. כלומר אבל אם אינו נותן אלא כשיעור א' מששים בזה אע''פ שהעניים מועטין ויגיע חלקו של אחד עד שהוא צריך להביא גמלים ולטעון מ''מ לא יפחות הוא מהשיעור שתקנו חכמים:

שדהו מרובה וכו'. לפרושי מתני' הוא למאי דקתני הכל לפי גודל השדה ולפי העניים הא כיצד אם שדהו גדולה ועניים מועטין אפי' כן צריך ליתן לפי שדהו ואם שדהו מעוטה ועניים מרובין ואם יתן כשיעור יגיע דבר מועט לכל אחד אז נותן לפי העניים ומוסיף על השיעור וכדפרישית במתני':

ר''ש דרש שני דברים לקולו של בעל הבית. כלומר דדעתו היה לומר בהיפך ולדרוש לקולו של בעה''ב באלו שני הנושאים שאם שדהו מרובה ועניים מועטין א''צ ליתן אלא כפי העניים שאפי' יפחות מן השיעור יגיע חלק יפה לכאו''א שהרי שדהו גדולה ואם שדהו מעוטה. אע''פ שעניים מרובין מ''מ א''צ להוסיף כ''א יתן כשיעור לפי שדהו. וקאמר הש''ס דמתניתא לא משמע כן לדרוש לקולו של בעה''ב אלא אדרבה לחומרא דרשינן דהא קתני הכל וכו' ולפי הענוה וע''כ דלפי הענוה איך שתפרש לחומרו הוא דצריך להוסיף לפי רוב ענותנותו וצדקתו או לפי רוב הענייה והברכה של השדה וא''א לפרש לקולו של בעה''ב ה''נ לפי גודל השדה ולפי העניים לחומרו של בעה''ב הוא וכדאמרן:

5b רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּעִי צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת. חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֵּם טוֹב. אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֵּן חֵן. רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמוּ. כְּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. וּסְיָגִין סְייָגָה וְתַרְעִין תְּרִיעָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שׁוֹמֵר אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵירָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִייָה וּשְׁלִישִׁית מִכַּן וָאֵילַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ. מַה טַעַם כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פְּעָמִים שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וּבִלְחוּד דְּלָא יְתִיב לֵיהּ מַה טַעַם וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא לְעוֹלָם יִנָּתֵק אֵין כְּתִיב כּאַן אֶלֵּא לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. אִין מִטְרַחַת עֲלוֹי מְפַסֵּק הוּא.

Traduction

Au contraire, R. Jérémie au nom de R. Samuel bar Isaac oppose à cet avis les versets suivants: la justice garde celui qui marche dans l’intégrité, mais la méchanceté renversera celui qui s’égare par le péché (Pr 13, 6); le mal poursuit les pécheurs, mais le bonheur récompense les justes (ib 21); s’il se moque des moqueurs, il fait grâce aux gens modestes (Pr 3, 34); il préserve les pas des gens pieux, et les méchants périront dans les ténèbres (1S 2, 9); les sages hériteront la gloire, mais les insensés augmenteront leur honte (Pr 3, 35). De ces versets faut-il conclure qu’une haie s’ajoute à l’enclos et que s’il y a une brèche ou l’ouvrira encore? (88)Peut-on dire que Dieu qu'il veuille augmenter les fautes de l'impie et qu'il préserve de la chute le juste qui n'a pas besoin d'appui? R. Jérémie répond au nom de R. Samuel bar R. Isaac: si l’on se garde de ne pas commettre de péché une fois, deux et trois fois, Dieu vous en préservera désormais; et ce qui le prouve, c’est qu’il est dit (Jb 33, 29): certes, Dieu fera tout cela, et même deux ou trois fois en faveur de l’homme, c’est-à-dire après deux ou trois préservations, l’homme sera déjà enclin à se garder. Toutefois, ajoute R. Zeira, il faudra ne pas s’écarter du bien et suivre cette voie, puisqu’il est dit (Qo 4, 12): le triple fil ne sera pas aisément rompu; il n’est pas dit qu’il ne sera jamais rompu, mais il ne le sera pas rapidement: c’est que, si on le tire trop fort, il se brise.

Pnei Moshe non traduit

ר' שמואל בר רב יצחק בעי. הוה קשיא ליה לאלו הפסוקים דכתיב צדקה תצר תם דרך וגו' וכן כל הני קראי דקחשיב להו דמשמע שהקב''ה מזמין ומספיק ביד הצדיק לעשות צדקות וביד הרשע להחזיק בעלילות רשע:

וסייגין סייגה ותרעין תרעה. בתמיה וכי גודרין את הגדר ונועלין את השערים והיתכן שח''ו הקב''ה יסייע את הרשעי' להרשיע:

וה''ג בקדושין ובסנהדרין וכיני סייגין סייגה ותרעין תרעה כלומר דהדר קאמר אין וכן הוא הדבר שגודרין גדר ונועלין את השערים אבל לא על בתחלה הוא נאמר אלא כדר' ירמיה לקמיה בשמיה דר' שמואל גופיה שאם שומר אדם א''ע מן העבירה עד ג''פ מכאן ואילך הקב''ה הוא משמרו וכן הוא להיפך אם הרשעי' כבר מורגלין הן בעצמן בעבירות תרדף רעה אחריהן שיעשו ויעברו עוד וכן אם כבר ללצים הוא יליץ עוד וע''ד שאמרו בא לטהר מסייעין אותו בא לטמא פותחין לו ימצא לו פתחים:

מה טעם הן כל אלה יפעל וגו'. כלומר סרס המקרא ודרשהו דלאחר שפעמים ושלש עם גבר הן כל אלה אח''כ יפעל אל:

ובלחוד דלא יתיב ליה. התם בקדושין על המתני' קאי ומייתי ליה אגב בכל מקום שמדבר בענין זה דתנינן כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ עליו הכתוב אומר והחוט המשולש לא במהרה ינתק ועלה קאמר ובלבד שלא ישוב מצדקתו אלא ישמור עצמו להחזיק בהן תמיד כדדריש מהמקרא דכתיב לא במהרה ינתק ולא כתיב לא לעולם ינתק אלא כחוט המשולש הזה שאינו ניתק מהרה אבל אם מטריחין עליו הרבה נפסק וניתק הוא וכן אם ח''ו יחזור מצדקתו אז יהא נפסק החוט ותנתק שמירתו:

רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ הַקָּדוֹשׁ אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה הָא בִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שׁוֹכְחָן. מַה טַעַם נוֹשֵׂא עָווֹן כְּתִיב. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָּל חַטֹּאתָם סֶלָה.

Traduction

R Houna s’exprime ainsi au nom de R. Abahou: bien qu’il doit dit que pour Dieu il n’y a pas d’oubli, cela a pourtant lieu en faveur d’Israël, comme il est écrit: il pardonne ses péchés (89)''Selon la judicieuse remarque de Frankel, Introductio, 18a, le texte est elliptique; il faut intercaler ici les mots AL TIKRE et compléter la pensée du Talmud en disant: on suppose le mot NOS) ponctué ainsi, avec SHIN, dans le sens d'oublier, comme dans (Gn 41, 51).''. Aussi David dit-il: tu as pardonné la faute de ton peuple, tu as couvert tous ses péchés. Selâ (Ps 85, 3).

Pnei Moshe non traduit

הקב''ה אין לפניו שכחה הא בשביל ישראל. כביכול נעשה שכחן וכדאמרינן מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה שמתחלה מניח עון אחד ואינו מביאו בחשבון ועושה עצמו כאלו שכחו ועי''כ כף הזכיות מכרעת אם היו מחצה על מחצה עם אותו העון:

מה טעם נשא עון כתיב. חסר ומל' נשיתי טובה וע''י כך ועובר על פשע:

וכן דוד הוא אומר נשאת עון עמך. עון ל' יחיד והדר קאמר כסית כל חטאתם ל' רבים אלא דה''פ נשאת שכחת מעון אחד וע''י כך כסית כל חטאתם סלה לפי שכף הזכיות מכריע ומכסה ומעביר כל החטאים שלא יזכרו עוד סלה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source